כמה שווה הזמן שלך?

 

אחת הדרכים הנפוצות ביותר לתמחר עבודת עיצוב היא לפי שעות עבודה. אנחנו מעריכים כמה שעות נקדיש לפרויקט מסוים ומכפילים את מספר השעות במחיר כדי לקבל תמחור לפרויקט. אבל איך יודעים כמה שווה שעה?

מעצבים רבים יגידו "תתמחרו כמה שאתם מרגישים נכון" או "איזה מחיר שתרגישו איתו בנוח" אבל כאן טמונה הבעיה – תמחור שעובד לפי פרמטרים של רגש או נוחות הוא הרבה פעמים תמחור לא כלכלי. שאלת תמחור אינה שאלה רגשית, היא שאלה כלכלית.

 

אז איך באמת לתמחר שעת עבודה?

שלב ראשון:

שאלה ראשונה שאנחנו צריכים לשאול היא כמה אנחנו שואפים להרוויח. תחשבו שאתם יושבים עם עצמכם לראיון עבודה ושואלים את עצמכם את השאלה הנפוצה "אז מה היא שאיפת השכר שלך?". עכשיו תענו. כן, זה אולי קצת מוזר לדבר אל עצמכם אבל הגדרת שאיפת הכנסה היא דבר חשוב.

 

שלב שני:

אחרי שהגדרנו שאיפת הכנסה, צריך להגדיר מסגרת משרה. כמה אתם רוצים לעבוד בחודש? 190 שעות? 60 שעות?

הגדרת המשרה היא דבר שעצמאים נוטים להתעלם ממנו אבל היא נדבך חשוב בהתנהלות כלכלית נכונה. הגדירו לעצמכם היקף משרה והשתדלו לעמוד בו. נכון, יש לפעמים תקופות לחוצות ועמוסות יותר – התייחסו אל הזמן הזה כאל שעות נוספות שיש לתמחר אותן בהתאם. ישנן גם תקופות חלשות יותר. אלה לא תקופות בשביל להשלים שעות שינה אלא בשביל להקדיש זמן לדברים שאנחנו בדר"כ נוטים להזניח בעסק.

שימו לב – רצוי מאוד שתהיה איזו הקבלה הגיונית בין שאיפת השכר להיקף המשרה שלכם. אם החלטתם שאתם מקדישים לעסק שלכם 80 שעות בחודש, שהן שליש משרה בערך, זה יהיה קצת מופרך לשאוף להכנסה של 15,000 ₪ נטו בחודש. מצד שני, אם אתם עובדים כמו חמורים 200 שעות בחודש, שזה מעבר למשרה מלאה, יהיה קצת עצוב לשאוף להכנסה חודשית של 5,000 ₪.

אם אתם רוצים לדעת מהי שאיפת ראלית, פשוט בדקו כמה מרוויח מעצב שכיר עם רמת ניסיון, הכשרה והיקף משרה כמו שלכם.

 

שלב שלישי:

מבחן ההוצאות. עליכם לבדוק כמה אתם מוציאים על העסק בכל חודש. מחשוב, תוכנות, רישיונות שימוש, שכירות, חשמל, תקשורת, ציוד מתכלה, ביטוחים, השתלמויות וכו'.

 

שלב רביעי:

הוציאו מחשבונים.

שאיפת ההכנסה לחלק למספר שעות העבודה + ההוצאה החודשית לחלק למספר שעות העבודה.

הסכום שקיבלתם הוא הסכום השעתי שלכם.

למשל: אם היקף המשרה שלכם הוא 130 שעות בחודש, שאיפת השכר שלכם היא 8,000 נטו וההוצאות החודשיות שלכם על העסק עומדות על 2,000 ₪, התרגיל יהיה כזה:

8,000 לחלק ל-130 = 61

2,000 לחלק ל-130 = 15

61+15= 76

כלומר, מחיר שעתי של 76 ₪. אבל רגע, יש גם שלב חמישי

 

שלב חמישי:

בתחשיב שעשינו לקחנו בחשבון רק את מרכיב הזמן אבל הרי העבודה שלנו כוללת יותר מזה. אנחנו נותנים ללקוחות שלנו לא רק מהזמן שלנו אלא גם מהכישרון, היצירתיות, הניסיון והמקצועיות שלנו. כל הדברים האלו הם ערך מוסף שיש לתמחר אותו.

אתם מעצבים בתחילת דרככם ואין לכם הרבה ניסיון – הוסיפו עוד 10%

אתם עוסקים כבר שנים בתחום ויש לכם ניסיון רב – הוסיפו עוד 40%

אתם בעלי מגוון של מיומנויות שמעלות את ערך השירות שלכם – הוסיפו עוד 30%

אתם מוכשרים ויצירתיים במיוחד – הוסיפו 50%

אתם מעסיקים עוד שני עובדים ונותנים ללקוח שלכם ערך של צוות – הוסיפו עוד 50%

 

קשה לכם להעריך את הערך המוסף שלכם? בקשו מהלקוחות שלכם לעשות את זה. לא באופן ישיר, כמובן, אבל אפשר בהחלט לבקש מלקוחות למלא שאלון קצר (אפשר לשחד אותם בהטבה קטנה כדי שהם באמת יעשו את זה) ולקבל מהם מידע לגבי מהם נקודות החוזק שלכם ועד כמה הם חשובות ללקוחות שלכם.

 

יש לכם עוד שאלות על תמחור שעתי? מוזמנים לשאול

בהצלחה!

Please reload

מה זה פה?

הבלוג "צרות של מעצבים" מציע מידע, טיפים, והגיגים הנוגעים לכל אותם דברים שאתם לא אוהבים לעשות אבל אין לכם ברירה.

תמחור, חוזים, התנהלות מול לקוחות, ניהול זמן ועוד.

כל הכתוב בבלוג הוא תוצאה של נסיוני האישי כמעצבת גרפית ובעלת סטודיו. המידע בבלוג אינו תחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך :-)

הכי פופולריים בבלוג

June 24, 2018

January 30, 2018

Please reload