לעבוד מהבית ולחזור בשלום

 

כשחשבתי על יציאה לדרך עצמאית דמיינתי לי סטודיו מעוצב ומלוקק, עם רצפת פרקט וקירות זכוכית, מכונת אספרסו בפינת הקפה, עציצי במבוק מוריקים וכורסאות אדומות ומגניבות. בקיצור – חלמתי לעבוד בתוך קטלוג של איקאה.

אלא שמציאות לחוד וקטלוג איקאה לחוד. בצוק העתים מצאתי את עצמי עובדת על שולחן מתקפל יד שניה בפינת חדר השינה עם ערימות כביסה במקום עציצי במבוק.

מה שהתחיל כפתרון זמני בדרך לסטודיו הנכסף, הפך במרוצת השנים למצב של קבע. אמנם כבר לא בחדר השינה, אמנם כבר בלי ערימות כביסה, אבל עדיין בבית וגם אם יציעו לי היום סטודיו קטלוגי מהמם, אין מצב שאני עוברת לשם.

אני אוהבת לעבוד מהבית. אוהבת את הקרבה והזמינות לילדים, אוהבת את הגמישות שזה נותן לי, אוהבת את האפשרות לג'נגל בקלות בין התפקידים השונים ותחומי העיסוק השונים שלי והעבודה מהבית מאפשרת לי לעשות את כל הדברים האלו.

אבל עבודה מהבית יכולה להיות גם סיוט. בין אם אתם עובדים מהבית מתוך אילוץ זמני ובין אם אתם עושים זאת מתוך בחירה מלאה, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעבוד מהבית מבלי להשתגע:

 

1. חדר משלכם

וירג'יניה וולף טענה שאישה צריכה חדר משלה כדי לכתוב. על אותו משקל, מעצבים צריכים חדר משלהם כדי לעבוד כמו שצריך וכשאני מדבר על חדר משלכם, אני מתכוונת לחדר עבודה ממש. לא חדר שהוא המפלט של כל הבלגאן בבית, לא מחסן, לא חדר אורחים. חדר עבודה משלכם. ושתהיה לו דלת. שאפשר לסגור.

חדר נפרד שמוגדר כאזור היצירה שלכם הוא דבר חשוב. כשאתם נכנסים לחדר הזה, אתם בעבודה (בחדר העבודה שלי פתחתי גם דלת יציאה, כך שלקוחות שמגיעים אלי לא צריכים להיכנס בכלל הביתה וזה מקל מאוד את ההפרדה בין בית לעבודה).

אין לכם אפשרות להקצות חדר נפרד לעבודה? דאגו לפחות לפינה ולשולחן עבודה שמשמשים אך ורק לזה ולא לשום דבר אחר.

 

2. הפרדת רשויות.

לא רק במרחב הפיזי. הפרידו חשבונות מייל, קו טלפון, חשבון בנק. לעבודה יש נטייה להתערבב ולהתמזג עם החיים הפרטיים שלנו. זה קורה גם לשכירים, זה קורה גם לעצמאים ששוכרים משרד מחוץ לבית, אבל עבור אלו שעובדים מהבית מדובר במערבולת סוחפת של ממש. הפרדת רשויות עוזרת לנו לשרטט את הגבול בין העסקי לפרטי גם כשהם מתקיימים באותו מרחב.

 

3. הגדירו זמנים

אחד הדברים שהקשו עלי בתחילת דרכי העצמאית היה ההרגשה שאני כל הזמן בעבודה. גם כשאני מקלחת את הילדים, גם כשאני מבשלת ארוחת ערב, גם כשאני סתם נחה לי עם כוס קפה וספר על הספה (כן, זה קורה לי לפעמים). כשאתם עובדים מהבית, אתם אף פעם לא יוצאים מהעבודה.

הדרך להתמודד עם זה היא פשוט להגדיר זמנים. טוב, פשוט זה לא כי זה מצריך המון משמעת עצמית אבל המאמץ מתגמל. תאמינו לי.

הגדרתם שאתם מתחילים לעבוד בשמונה בבוקר? כנסו לחדר העבודה שלכם בשמונה ותתחילו לעבוד.

הגדרתם שאתם מסיימים לעבוד בארבע? סיימו בארבע. אם לקוח מתקשר אחרי השעה הזו, אל תענו. מקסימום שלחו הודעה מנומסת בסגנון "סיימתי לעבוד להיום. אהיה שוב מול המחשב מחר בבוקר".

הרבה פעמים מה שמניע אותנו זה הפחד שנאבד לקוחות אם לא נענה להם בכל שעה מטורפת שהם מתקשרים. צאו מזה, זה פחד מדומיין שאין לו אחיזה במציאות. אם נרגיל את הלקוחות שלנו לזמני עבודה מוגדרים, הם ילמדו לכבד את זה. באחריות.

ואם יש לקוח שהחליט לפטר אותנו כי לא ענינו לו בעשר בלילה – מעולה. אף אחד לא צריך לקוח כזה (ויש אפילו רשומה מיוחדת על לקוחות כאלו כאן).

כל זה לא אומר שאנחנו צריכים לוותר על הגמישות שעבודה מהבית נותנת לנו אבל חשוב לשים אותה בתוך מסגרת שתאפשר לנו להנות גם מהעבודה וגם מהבית מבלי שהם ישתלטו אחד על השני.

 

4. הפסקת אוכל

כל מי שעבד אי פעם כשכיר במשרד או בסטודיו מכיר את התופעה הזו – מגיעה השעה 12:30 וכל העכברים נשמטים מהידיים, תור קטן מסתדר לו מול המיקרוגל במטבח המשרדי (מי שהביא דג אחרון בתור) והפעם הבא שתאכלו תהיה בסביבות השעה שלוש, כשתחפשו ערגליות בפינת הקפה.

אם אתם עובדים בבית, לעומת זאת, התזונה היומית שלכם מורכבת מחיפוש אחד רצוף בארונות המטבח, נשנוש שאריות עייפות מהמקרר ותחושת רעב תמידית שמתערבבת ברגשות אשמה נוקבות.

תעשו הפסקת אוכל קבועה ומוגדרת ותכינו לעצמכם ארוחה נורמלית. לא, בייגלה ונוטלה לא נחשב.

 

5. צאו מהפיג'מה

אמא שלי תמיד אומרת שילדים מתעוררים ברגע שמלבישים להם פיג'מה. זה נכון ואם אתם לא מאמינים, אתם מוזמנים לנסות. גם הילד הכי מעוך שנרדם לכם על הידיים, שצנח לתוך ארוחת הערב שלו, שהיה עייף מדי בשביל לשים לב שמחלקים גלידה, יזנק כמו פנתר ברגע שתלבישו לו פיג'מה (אז אם חזרתם עכשיו מנסיעה ארוכה והשעה עשר בלילה והילד נרדם באוטו – שימו אותו במיטה עם הבגדים. תאמינו לי.)

ואני מספרת לכם את זה כדי להמחיש את הרעיון שלבגדים יש השפעה על המצב התודעתי שלנו. גם אם אתם בבית, מבחינה תודעתית אתם צריכים לצאת לעבודה וזה אומר לצאת מהפיג'מה. אל תתבאסו, הכיף יהיה כשתוכלו, מבחינה תודעתית, לחזור הביתה בסוף יום עבודה.

 

ושני טיפים אחרונים להורים שבינינו:

ילדים זה שמחה. ברור. כל שכיר יגיד לכם שילדים שמגיעים לעבודה זה אושר צרוף. לעבוד מהבית זה כיף אבל גם מאתגר. לעבוד מהבית כשחולקים אותו עם עוד כמה יצורים קטנטנים ורבי דרישות , זה ממש כיף וממש מאתגר. ילדים יכולים להפוך בקלות רבה למתחרים של העסק שלנו. הם מתחרים איתו על תשומת הלב והזמן שלנו. כדי שזה לא יקרה, הפכו אותם ממתחרים לשותפים.

איך? על ידי שיתוף והאצלת סמכויות. הם העוזרים שלכם בעסק, יש להם תפקיד חשוב – פינוי סל האשפה, סידור מגירת כלי הכתיבה, קישוט לוח השעם שמעל השולחן שלכם או השקיית עציץ הבמבוק. תבהירו להם שהתפקיד שלהם חשוב, שאתם מעריכים את העבודה שהם עושים, שאתם סומכים עליהם, שהעסק מתקיים בזכות התרומה שלהם. שתפו אותם במה שאתם עושים, ספרו על איזה פרוייקט אתם עובדים עכשיו, עם איזה לקוח נפגשתם. תופתעו לגלות עד כמה זה מעניין אותם.

והטיפ האחרון – כבדו את הזמן שלהם והם יכבדו את שלכם. אם יש איזה משהו שאתם חייבים לסיים, שיחה שאתם חייבים לעשות או פגישה שעולה על הזמן שהילדים בבית, הכינו את השותפים שלכם מראש. לילדים צעירים אפשר להראות את השעון ולהגיד "אתם רואים את המחוג הזה? כשהוא יגיע לשש אני אסיים את העבודה / שיחה / פגישה ואצטרף אליכם". וכבדו את זה. הזמן שהגדרתם הגיע? סיימו את העבודה. הגיע הזמן לחזור הביתה.

 

 

Please reload

מה זה פה?

הבלוג "צרות של מעצבים" מציע מידע, טיפים, והגיגים הנוגעים לכל אותם דברים שאתם לא אוהבים לעשות אבל אין לכם ברירה.

תמחור, חוזים, התנהלות מול לקוחות, ניהול זמן ועוד.

כל הכתוב בבלוג הוא תוצאה של נסיוני האישי כמעצבת גרפית ובעלת סטודיו. המידע בבלוג אינו תחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך :-)

הכי פופולריים בבלוג

June 24, 2018

January 30, 2018

Please reload