בארטרים

 

חולה על בארטרים. כלכלה חברתית חתרנית עם ניחוח אנטי ממסדי בדיוק כמו שאני אוהבת. אז בואו נדבר עליהם קצת.

 

 

 

 

 

מה זה בארטר?

בארטר זו עסקת חליפין שבה נמסר מוצר תמורת מוצר, מוצר תמורת שירות או שירות תמורת שירות.

היופי בבארטרים הוא שאין בהם מוכר וקונה היות ושני הצדדים הם גם מוכרים וגם קונים. הבסיס של עסקאות בארטר הוא הדדיות.

 

איך זה עובד?

אני נותנת לך מוצר או שירות שאתה צריך (למשל: עיצוב קטלוג לעבודות העץ שלך) ומקבלת בתמורה מוצר או שירות ממך (למשל: נדנדת עץ לחצר). פשוט.

 

מתי זה טוב?

כשיש איזה מוצר או שירות שאני רוצה אבל אין לי כרגע מזומן נזיל בשביל לרכוש אותו. מה שיש לי זה זמן, כישורים ויכולות מקצועיות שהם דווקא כן נזילים וזמינים ואני יכולה לתת אותם בתמורה. כמובן שגם הצד השני בעסקה צריך להיות באותה עמדה כדי שהעסקה תוכל לצאת לפועל.

 

אבל אם המוצר שלי יקר או זול יותר מהמוצר של הצד השני?

העיקרון המנחה בבארטרים הוא רמת הצורך של שני הצדדים בעסקה. השווי הכספי של הטובין המוחלפים פחות רלוונטי. ייתכן שמחיר הנדנדה בחנות יהיה גבוה יותר מהמחיר שאני הייתי גובה על עיצוב קטלוג, אבל אם הצורך שלי בנדנדה מצדיק עבורי את ההשקעה בקטלוג – יש לנו עסקה מנצחת.

כשאתם הולכים על עסקת בארטר, אל תחשבו מה הערך הכספי של המוצר שלכם מול המוצר השני אלא עד כמה אתם מעוניינים במוצר הזה ועד כמה אתם מרגישים ששווה לכם להשקיע בשבילו.

אתן לכם דוגמא: פנתה אלי אישה חביבה שיש לה קליניקה לטיפולים וביקשה עיצוב של כרטיס ביקור ושוברי מתנה. המחיר שנתתי לה היה גבוה מדי בשבילה. היא בדיוק שיפצה את הקליניקה והייתה לחוצה בתקציב. בדיוק באותו זמן אני סבלתי מגב תפוס שסחבתי כבר שבוע. דחיתי את הטיפול בזה שוב ושוב אפילו שידעתי שאני הולכת לשלם על זה ביוקר. מבחינתי, הייתה כאן הזדמנות. הצעתי לה עיצוב בתמורה לשחרור הגב התפוס שלי. עכשיו, המחיר שאני ביקשתי על העיצוב היה גבוה פי שלוש מהמחיר שהיא נוהגת לגבות על טיפול אבל זה לא משנה. באתה נקודת זמן, הדחיפה לטפל בעצמי לפני שאקרוס לגמרי הייתה בעלת ערך מספיק גדול עבורי. השעות שעבדתי על המוצרים שעיצבתי לה היו מתוקות מכדי לתאר בזכות גב משוחרר ושמח.
העיקרון: לא שקל מול שקל אלא צורך מול צורך.

 

מתי זה לא טוב?

כשאתם צריכים כסף. יש משהו כל כך כיפי בבארטרים שזה יכול להיות ממכר אבל חשוב לזכור שאנחנו מנהלים עסק ולעסק הזה יש הוצאות והבנק הרי לא יסכים לתת לנו הלוואה בתמורה לשעות בייביסיטר.

שימו לב שהמאזן הכספי שלכם לא נפגע ואל תתפתו לבארטרים בזמנים שאתם לחוצים כספית.

 

דברים שחשוב להתייחס אליהם:

  1. כמו שכתבתי – הבסיס לעסקת בארטר מוצלחת הוא הדדיות. אם אתם לא שלמים עם מה שהוצע לכם, את תלכו על זה.

  2. עסקאות בארטר הן עסקאות לכל דבר והן מחויבות בדיווח ובמס בדיוק כמו כל עסקה אחרת. איך עושים את זה? מחליטים על סכום אחיד וכל אחד מהצדדים מוציא חשבונית על הסכום הזה ורושם "ניתן כשירות" או "ניתן כמוצר" (למשל: ניתן כנדנדה).

  3. למרות האופי החתרני שלהן, רצוי מאוד לעגן גם עסקאות בארטר בחוזה שמבהיר לשני הצדדים את כללי המשחק. במידה ואחד הצדדים הוא עוסק פטור והשני עוסק מורשה, סכמו מראש מי משלם את המע"מ. במידה ולאחד מהצדדים ישנן עלויות של חומרי גלם (עץ, למשל) ולצד השני אין, סכמו מי משלם אותן וכו'.

 

ולמי שלא הבין את הרמז – אם במקרה אתם מכירים איזה נגר טוב שבונה נדנדות עץ לחצר, אני אשמח לעשות איתו איזה בארטר נחמד...

 

Please reload

מה זה פה?

הבלוג "צרות של מעצבים" מציע מידע, טיפים, והגיגים הנוגעים לכל אותם דברים שאתם לא אוהבים לעשות אבל אין לכם ברירה.

תמחור, חוזים, התנהלות מול לקוחות, ניהול זמן ועוד.

כל הכתוב בבלוג הוא תוצאה של נסיוני האישי כמעצבת גרפית ובעלת סטודיו. המידע בבלוג אינו תחליף להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך :-)

הכי פופולריים בבלוג

June 24, 2018

January 30, 2018

Please reload