נקודה שעולה שוב ושוב לדיון בקרב מעצבים – למסור או לא למסור קבצים פתוחים?
יש מצדדים ויש מתנגדים. יש הטוענים כי מי שנותן בלב רחב יקבל בחזרה אנרגיות טובות מהיקום ויש הטוענים כי מי שנותן בלי חשבון הוא פראייר ושעם אנרגיות טובות לא קונים במכולת.
יש מי שיטען שמסירת קבצים פתוחים היא הדבר הנכון וההגון לעשות, היות והלקוח שילם על העבודה ויש מולו את מי שיטען שמדובר בפגיעה אנושה בזכויותיו של המעצב העשוק.
אז בואו נעשה קצת סדר.
דבר ראשון שחשוב להבין – עפ"י חוק זכויות יוצרים שעודכן לאחרונה ב-2007, קבצי מקור (או קבצי עבודה או קבצים פתוחים. זה אותו הדבר) שייכים כברירת מחדל ליוצר. כלומר - כל עוד לא סוכם אחרת בכתב, הקבצים האלו שייכים לכם וללקוח אין עילה משפטית לדרוש אותם.
כשלקוח משלם לנו על עבודה הוא משלם עבור זכויות שימוש בתוצר הסופי ולא עבור זכויות יוצרים. חשוב כמובן לזכור שלא כל הלקוחות שלנו מודעים לחוק וחלקם יוצאים מתוך נקודת הנחה שבתום העבודה קבצי המקור יועברו אליהם. לכן חשוב מאוד לציין את הדברים הצורה ברורה בחוזה העבודה שלכם על מנת למנוע מקרים של אי הבנות (ניסוח של סעיפים חשובים לחוזה עבודה תוכלו למצוא כאן). אבל שוב – גם אם לא ציינתם במפורש שהתשלום אינו כולל קבצים פתוחים, הם עדיין שלכם.
מה ההבדל בין זכויות שימוש לזכויות יוצרים?
זכויות שימוש משמעותן שללקוח מותר להשתמש בעיצוב כפי שניתן לו לצרכים שעבורם הוא ניתן. כלומר – אם עיצבתי ללקוח פלייר, הוא יכול לפרסם אותו בגרסה מודפסת, בגרסה דיגיטלית, להפיץ אותו בכל תפוצה שהוא רוצה, להגדיל או להקטין.
זכויות יוצרים הן הזכויות המוסריות על היצירה, או במילים אחרות – קניין רוחני. מה זה אומר? זה אומר שללקוח עם הפלייר מהפסקה הקודמת אסור לערוך שינוי מהותי ביצירה כל עוד הוא מחזיק רק בזכויות שימוש ולא בזכויות יוצרים. אסור לו לשנות את הצבעוניות של הפלייר ללא הסכמת המעצב, אסור לו לקחת אלמנטים מסוימים מהעיצוב ולעשות בהם שימוש אחר, אסור לו להפוך את העיצוב למוצר חדש כמו אריזה או חולצה ואסור לו למכור את העיצוב לצד שלישי. עם זאת, מותר לו לערוך שינויים שאינם נחשבים לשינוי מהותי, כמו שינוי מילה בטקסט, שינוי תאריך או כתובת. לקוח שערך שינוי מהותי בעיצוב בלי לקבל את הסכמתו של המעצב, חושף את עצמו לתביעה משפטית.
עם זאת, החוק כמובן לא מונע מכם להעביר קבצים פתוחים או למסור זכויות יוצרים אם בחרתם לעשות את זה. שימו לב שאלו שני דברים שונים. אתם יכולים להעביר קבצים פתוחים מבלי למסור זכויות יוצרים (למשל אם אתם רוצים לאפשר ללקוח לעדכן בעצמו תאריכים משתנים בקטלוג שעיצבתם לו או שגורם מפיק צריך קבצים פתוחים משום מה) ובאותה מידה אתם יכולים למסור זכויות יוצרים מבלי להעביר קבצים פתוחים (למשל אם הלקוח מעוניין לערוך שינויים מהותיים על עיצוב שלכם אצל מעצב אחר אבל קבצי המקור שלכם נעשו על פריהנד 8 ולאף אחד לא יהיה בהם תועלת עכשיו).
גם כאן, רצוי מאוד שהדברים יסוכמו מראש בחוזה ואף יתומחרו בהתאם. על קבצי מקור ועל זכויות יוצרים נהוג לשלם סכום גבוהה פי שלוש ולפעמים גם פי חמש ממחיר העיצוב המקורי. ממש כמו שמעצבת שמלות תגבה מחיר נוסף ממי שיבקש ממנה לקבל גם את הגזרה ומסעדה תגבה מחיר נוסף בתמורה לקבלת מתכון.
דבר נוסף שכדאי לדעת, אם כי מעולם לא מצאתי אותו רלוונטי בעולם העיצוב – זכויות יוצרים ניתנות גם להשכרה. כלומר, ניתן למסור אותם לתקופה מוגבלת או תחת תנאים מגבילים.
דברים שחשוב לדעת לפני שמוסרים קבצי מקור
לרוב קבצי העבודה שלנו מכילים מידע שגם עבורו יש הגבלות של זכויות יוצרים וזכויות שימוש – פונטים, תמונות, אלמנטים גרפיים וכו'. במקרים רבים הזכויות שאנו מחזיקים על אותו מידע לא מאפשרות לנו להעביר אותו לצד שלישי. האפשרויות שלנו במקרים כאלו היא או להעביר קובץ חסר שהסרנו ממנו את החומרים הבעיתיים (במקרה של פונטים ניתן גם לשטח אותם), או לדאוג שהלקוח ירכוש בעצמו את הפונט או התמונה הנדרשים.
אם העברתם ללקוח חומרים שאסור היה לכם להעביר, גם אתם וגם הוא חשופים לתביעה משפטית. ואם לא כתבתי את זה מספיק עדיין אז אזכיר לכם שוב את כלל האצבע – הכניסו גם את הפרט הזה לחוזה העבודה ותחסכו בעיות בהמשך.
אז למסור או לא למסור?
באמת שאין על זה תשובה אחת "נכונה" וזה עניין שמסור לתחושה האישית של כל מעצב.
מה שחשוב לזכור זה:
שמסירת הקבצים אינו חובה ואינה "נורמה מקובלת" שצריך להתיישר לפיה. אם החלטתם למסור זה בגלל בחרתם לפעול לפנים משורת הדין.
שקבצים פתוחים הם קניין ויש להם מחיר.
שקבצי מקור מכילים מידע מוגן ויש להתייחס לזה בהתאם.
שמסירת קבצים פתוחים אינו הסכמה אוטומטית לוויתור על זכויות יוצרים.
שהכל צריך להיות מוסכם בכתב. אם עוד לא ציינתי את זה.