top of page
  • einat shimshoni

המדריך הלא מלא לעיצוב כריכות

לפני כמה שנים עלתה במאקו כתבה שכותרתה "כל הכריכות דומות זו לזו" (חפשו את הכותרת הזו בגוגל, תמצאו מהר). הכתבה הראתה איך הרבה כריכות של ספרים נראות ממש אותו דבר, תוך חלוקה לקטגוריות (כריכה של איש עם מגבעת שחורה, כריכה של אישה עם מזוודה מהגב, כריכה של עין מציצה וכו') ואפילו הצביעה על כריכות שנעשה בהן שימוש באותה תמונה או דימוי. כמובן שהכל נטף לעג כלפיי מעצבי הכריכות חסרי המעוף ונעדרי היצירתיות שלא מצליחים לחשוב על שום דבר מקורי.

הכתבה הזו צדקה במשהו אחד – אכן, כריכות רבות נראות אותו דבר.

היא גם טעתה במשהו מהותי ביותר – זאת לא תוצאה של טעות או עצלנות או היעדר יצירתיות. זה לגמרי מכוון.


הרבה פעמים כשאנחנו באים לעצב משהו – לוגו, אתר, קטלוג – אנחנו רוצים להיות שונים, להיות מיוחדים, ליצור נבדלות ברורה. אבל בעיצוב כריכות המצב שונה. כשאנחנו באים לעצב כריכה, אנחנו רוצים דווקא להיות דומים לספרים אחרים. קוראים לזה עיצוב מוכוון ז'אנר.

ולמה זה טוב?

כי אנשים בוחרים ספרים לפי הז'אנר המועדף עליהם. אם אני אוהבת ספרי מתח בלשיים, אני אכנס לחנות ספרים ואחפש ספרים שנראים כמו ספרי מתח בלשיים. אם אני אוהבת רומנים היסטוריים, העין שלי תבקש לזהות כריכות שנראות כמו רומן היסטורי. בהתחשב בעובדה שהחנות מלאה בספרים שמתחרים כולם על תשומת הלב שלי, הזיהוי נדרש להיות מהיר ומיידי. זאת הסיבה שכל ז'אנר אימץ לעצמו סגנון עיצוב מובחן ומהיר לזיהוי.


חשבו על זה כמו על לבוש מקצועי. נגיד שבזמן שחתכתי סלט לארוחת ערב הייתי לא זהירה במיוחד וחתכתי לעצמי גם את האצבע. עכשיו אני נכנסת לאוטו ונוסעת כמו משוגעת לחדר מיון עם אצבע תלויה על בלימה, משתדלת לא להתעלף מכמויות הדם שיוצאות ממני. כשאני מגיעה סוף סוף למיון, אני לא צריכה לעבור בין כל האנשים שם ולשאול מי כאן רופא או מי כאן אחות. אני פשוט מזהה מיד מי רופא או אחות לפי הבגדים שלהם. ממש כמו שאם הילד שלי ילך לאיבוד בהפנינג החופש הגדול, הוא ידע איך לאתר את השוטר התורן ולהגיד לו שאמא נטשה אותו פשוט לפי זיהוי מדי השוטר. כשאתם הולכים למשחק כדורסל, אין לכם בעיה לזהות מי מהשחקנים שייך לקבוצה שלכם ומי לקבוצה שבעזרת ריבונו תפסיד, אמן. הם לבושים בבגדים שעוזרים לזהות אותם. תחשבו מה היה קורה אם כל רופא, שוטר או שחקן בקבוצה היו מחליטים שבא להם לבטא ייחודיות מקורית.

כך בדיוק זה עובד עם ספרים. אני רוצה שהקורא הפוטנציאלי שלי ייכנס לחנות וידע ישר לזהות איזה ספר שייך לז'אנר המועדף עליו רק לפי הכריכה.

אם אערוך סקר רחוב מהיר, כולם יגידו שהספר הימני הוא ספר מתח, האמצעי הוא רומן היסטורי והשמאלי הוא פנטזיה. למה? כי הם דומים לספרים אחרים בז'אנר שלהם.



לכריכה יש תפקיד שיווקי. עליה לאותת לקהל היעד שלה ולצעוק להם "בואו אליי! אני בדיוק מה שאתם מחפשים!". אם אעצב כריכה לספר אימה שנראית כמו כריכה לקומדיה רומנטית, איבדתי את קהל היעד של הספר. וגם גרמתי סיוטיי לילה לא מכוונים לכמה נערות תמימות.


כשמגיע אלי סופר לעיצוב כריכה, אני תמיד שואלת מה הז'אנר אליו משתייך הספר, מיהו קהל היעד ואיזה ספרים דומים לספר הזה כבר יצאו לאור (הרבה סופרים עונים שאין שום ספר דומה לספר שלהם. אל תאמינו להם).

הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות לפני שאתם ניגשים לעצב כריכה, היא ללמוד היטב את הסגנון המקובל בז'אנר עבורו אתם מעצבים ולדאוג שאתם מתאימים אליו את העיצוב.

229 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page