קרה לכם פעם שנדרשתם לעצב חוברת, פלייר או שלט בשתי שפות – עברית וערבית? לי זה קרה הרבה פעמים והשיטה שלי תמיד הייתה לעשות קופי-פייסט לטקסט שקיבלתי בערבית ולהחיל עליו איזה פונט סטנדרטי שהגיע עם תוכנת ההפעלה. היות ואני לא קוראת ערבית, לצערי, העדפתי לא להתעסק עם פונטים שאין לי שום דרך לדעת אם הם טובים או לא. התוצאה הייתה הרבה פעמים מבאסת.
האמת שזה מדהים אותי איך בכל מוסדות הלימוד לעיצוב, אין שום התייחסות לטיפוגרפיה ערבית, למרות שאנחנו יושבים בלב המזרח התיכון. אז בפוסט הזה אני שמחה לארח את מאלק כבהה, מעצב גרפי וטיפוגרף מוכשר שהסביר לי כמה דברים חשובים שכדאי שכל מעצב ידע על טיפוגרפיה ערבית.
דבר ראשון, כדי להבין טיפוגרפיה ערבית, יש להבין קודם את השורשים הקליגרפיים שלה. הקליגרפיה הערבית היא אומנות מאוד מכובדת ומורכבת. באיסלם נחשבת הקליגרפיה לאומנות הגבוהה ביותר המחברת בין אומנות לרוחניות. ישנם חמישה סגנונות של קליגרפיה אבל אל תצפו ממני להצליח להגיד את השמות שלהם.
גם היום, אומנות הקליגרפיה הערבית היא תחום פורח ופופלרי. אמני קליגרפיה יוצרים סמלים, לוגואים, כרזות ויצירות אומנות שמנצלות את הצורניות העשירה של הכתב הערבי.
בערבית, בניגוד לעברית או אנגלית, אין חלוקה של אותיות דפוס ואותיות כתב. הכתב המודפס שאנחנו מכירים היום הוא נגזרת ישירה של הכתב הקליגרפי ומכאן אופיין של האותיות הערביות, שהוא מאוד זורם. האותיות מתחברות אחת לשנייה בצורה הרמונית. לא כמו בכתב הדפוס העברי והאנגלי, בהם כל אות עומדת בפני עצמה. הדבר הזה כמובן מקשה על מעצב שאינו דובר ערבית לעשות עבדת קרנינג טובה ולכן, אם אינכם יודעים ערבית, חשוב שתעבדו רק עם פונטים טובים. השמועות אומרות שהפונטים של גוגל הם סבבה.
הבדל נוסף בין עברית ואנגלית לערבית, הוא שבערבית כמעט ואין משמעות לפונטים סריפיים וסן-סריפיים משום שהקליגרפיה הערבית אינה קליגרפיה סריפית. אפשר אמנם לעשות חלוקה בין פונטים סריפיים לסן-סריפיים אך ההבדלים בניהם אינם משמעותיים במיוחד. מכאן שההנחה המקובלת לגבי פונטים סריפיים המתאימים לדפוס בעברית ובאנגלית, אינם רלוונטיים בערבית. יש פונטים שקרובים יותר בעיצוב שלהם לכתב היד הקליגרפי וישנם כאלו בעלי אופי מודרני וממוחשב יותר.
משמעות נוספת להשפעת הסגנון הקליגרפי על אופיין של אותיות ערביות, היא המיקום שלהן על ציר ה- baseline. בעוד שרוב האותיות העבריות והאנגליות יושבות בין קו הבסיס לגובה x ורק אותיות מעטות חורגות מהם, בערבית רוב האותיות נמצאות מתחת לקו הבסיס ורק מעטות מגיעות לקו גובה x. אם יצא לכם לעמד טקסט בעברית ולצדו טקסט בערבית, וודאי שמתם לב שיש ליצור רווח גדול מאוד בין השורות בערבית כדי שהן יהיו מקבילות לאלו בעברית, מה שלעיתים יוצר צרימה בעין. החדשות הטובות הן שרוב המילים בערבית קצרות יותר מן המקבילה העברית שלהן, מה שמאפשר להגדיל את הטקסט הערבי לעומת העברי ובכך לחפות קצת על חוסר האחידות.
אבל רגע, אם רוב המילים הערביות קצרות יותר, מה עושים עם מילים שאמורות לבוא ביחד? גם כאן יש חדשות טובות. בערבית מקובל מאוד למשוך אותיות ולהרחיב את הבסיס שלהן, כך שניתן ליצור האחדה באורך המילים. עוד ביטוי של המסורת הקליגרפית. הנה דוגמאות לשימוש כזה בטכניקת ההארכה שעשה מאלק בלוגו של מפלגת העבודה שהוא תרגם לערבית או בלוגו של סבואוי שעבר גם הוא תרגום:
שאלתי את מאלק מהי שיטת העבודה שלו כשהוא מתרגם לוגו קיים. הוא הסביר לי שהוא בונה את האותיות הערביות מחיתוכים של האותיות בשפת המקור וכך שומר על אחידות צורנית. כך למשל אפשר לראות בלוגו של מפלגת מרצ שהוא תרגם, שהאות הראשונה בגרסה הערבית יושבת ממש על הצורה של האות מ' בעברית.
לפעמים המרה של לוגו תתבסס על פונט קיים עם התאמות קלות ולפעמים המעצב יידרש לבנייה של פונט חדש לגמרי. הנה עוד כמה דוגמאות ללוגואים שעברו תרגום מוצלח לערבית:
לסיום, החלטתי לנסות גם לתרגם לוגו. היות ונפגשתי עם מאליק בדיוק בתקופת הבחירות, בחרתי לתרגם מפלגה שבטח תשמח לפנות גם לקהל דובר ערבית (נו, תזרמו עם ההומור שלי). אולי אם היו משתמשים בזה הם היו עוברים את אחוז החסימה :-)
מזמינה אתכם גם לנסות אבל חשוב לתת למישהו שיודע ערבית לבחון את העבודה שלכם כדי לוודא שמה שעשיתם אכין קריא וברור.
מוזמנים לבקר באינסטגרם של מאלק ולראות עוד הרבה עבודות שלו ממש כאן.