• עינת א. שמשוני

משולש העצמאות


הבן שלי שמע אותי אומרת בשיחה עם חברים שבן הזוג שלי לעולם לא יוכל להיות עצמאי, שיש לו אופי של שכיר. כמובן שבערב זכיתי לתשאול נוקב "למה אבא לא יכול להיות עצמאי?"

"כי זה לא מתאים לאופי שלו" עניתי.

"מה זה אופי של עצמאי?" באה מיד השאלה. התחלתי לענות שעצמאיים הם אנשים שאוהבים חופש, שפורצים מסגרות, שיש להם ראש גדול אבל מהר מאוד הבנתי שאני רחוקה מלהיות מדויקת. כי אני מכירה אנשים שעונים על ההגדרה הזו אבל לא שרדו בתור עצמאיים ואני מכירה עצמאיים שדווקא יש להם תכונות אחרות.

בסוף לקחתי דף ועט וציירתי לו משלוש.

"אתה רואה את זה?" אמרתי לו "מי שחי במשולש הזה, יכול להיות עצמאי".

למשולש העצמאות יש שלושה קודקודים וכולם קשורים אחד בשני (ובשלישי).

אחריות

הדבר הראשון שכל עצמאי צריך להכניס לעצמו לראש הוא שהאחריות כולה עליו. בתור עצמאית אני אחראית לכל היבט בעסק שלי. אני אחראית להצלחות, לכישלונות, לתוצאה ולדרך. גם אם אחליט להעביר חלק מהמטלות לגורם חיצוני, זו עדיין אחריות שלי. זו אחריות שלי לבחור את אותו גורם, לבדוק אותו, לפקח עליו ולהתמודד עם התוצרים שלו. אם ספק שלקחתי לא סיפק לי את העבודה לשביעות רצוני, אני בראש ובראשונה אבדוק איפה אני כשלתי בסיפור הזה. האם בדקתי היטב לפני שבחרתי לעבוד איתו? האם הבהרתי מספיק טוב מה אני רוצה? האם ניהלתי את ההתקשרות מולו בצורה נכונה?

קודקוד האחריות יכול להיות מאוד מלחיץ לפעמים, בעיקר כי הוא מחובר לקודקוד הסיכון.

סיכון

זה חלק בלתי נפרד מלהיות עצמאי. אם שכיר יכול ללכת לישון בשקט בידיעה שהמשכורת שלו נכנסת כל עשירי בחודש, לעצמאי את הפריווילגיה הזו. כל פרויקט חדש שתבחרו להיכנס אליו, טומן בחובו אלמנט של סיכון. הסיכון קשור קשר הדוק לאחריות. הרי אם משהו ישתבש, זו אחריות שלנו. שני האלמנטים ביחד יכולים להפיל והם אכן מפילים הרבה מאוד עצמאיים. לא פעם ולא פעמיים אמרו לי אנשים שניסו את העצמאות וחזרו לשכירות שהם לא מתכוונים לעשות את זה יותר בחיים, שהמתח ואי הוודאות הרגו אותם. אבל זה בגלל שהם התעלמו מהקודקוד השלישי.

חופש

הכוונה לא לחופש מעבודה. כל עצמאי יודע שהצלחה היא תוצאה של עבודה ולפעמים הרבה מאוד עבודה. החופש שהעצמאות מעניקה לנו זה החופש להיות אדון לעצמי, החופש לבחור את הדרך, את הקצב, את הלקוחות והפרויקטים. החופש הזה הוא הסיבה שבגללה שווה לנו לשאת את נטל האחריות והסיכון. מי שיתעלם ממנו ימצא את עצמו אומלל וממורמר אבל מי שיהיה מודע אליו יבין את הכוח שיש במשלוש הזה.

לפעמים אנחנו נמצאים יותר מדי בפינה אחת של המשולש. כשאנחנו אחוזים מדי באחריות, אנחנו לא מאפשרים לעצמנו לקחת סיכונים וכך מעכבים את הצמיחה של העסק ומגבילים את החופש שלנו. כשאנחנו נמצאים יותר מדי בסיכון, אנחנו מחזקים את תחושת החופש אבל עלולים לנהוג בחוסר אחריות וכשאנחנו נאחזים בחופש בלי ריסון אחראי, אנחנו מגדילים את הסיכון לפשיטת רגל.

בקיצור – שימו לב תמיד שאתם שומרים על האמצע. שאתם לוקחים אחריות, מודעים לסיכונים ונהנים מהחופש.

"אז למה אבא לא יכול לחיות במשולש?" שאל אותי הבן שלי

"זה בגלל שהוא יותר מדי מרובע" עניתי.