שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות – לתמחר עבודה ללקוח באופן גלובלי או לפי שעות?
התשובה ברוב המקרים היא תמחור גלובלי.
למה?
כי אף אחד לא אוהב הפתעות, לא כשזה נוגע לכסף. כאשר אנחנו מתמחרים פרויקט באופן גלובלי, הלקוח יודע מראש בדיוק כמה הוא ישלם. הוא יכול לערוך השוואת מחירים, לארגן תקציב ולבדוק אם זה מתאים לו או לא.
כשאנחנו מתמחרים לפי מספר שעות העבודה, החשבון מגיע רק בסוף. הלקוח לא יודע כמה הוא ישלם בסופו של דבר. לפעמים לקוח מבקש משהו והוא בטוח שזה עניין של שעתיים לכל היותר ואז הוא מקבל חשבון של עשר שעות. הוא לא ציפה לזה, הוא לא ערוך לכך מבחינה תקציבית והכי גרוע – הוא עלול להרגיש מרומה שכן אין לו באמת דרך לדעת כמה עבדתם על הפרויקט שלו. זהו פתח לא בריא לחוסר אמון בינכם ובין הלקוחות שלכם.
בנוסף, תמחור שעתי הוא דבר שבאופיו מתאים לעבודה שהיא טכנית, לא יצירתית. אנחנו לא רוצים למצב את העבודה שלנו כמשהו שיש בו רובד טכני בלבד.
אנחנו אמנם נעזרים בהערכה שעתית כדי לייצר את התמחור שלנו (קראו על כך בפוסט הזה) אבל ללקוח אנחנו נמסור בסוף מחיר גלובלי.
מתי כן נשתמש בתמחור שעתי?
כשמזדמנים לנו פרויקטים שהם אכן בעלי רובד טכני בלבד. כשלקוח מבקש שננקה לו רקע מחמישים תמונות של מוצרים, או שנעדכן לו טקסט בעיצוב קיים וכו'. גם במקרים כאלו כדאי להעריך מראש כמה שעות תעבדו ואם אתם רואים שאתם חורגים מסך השעות שצפיתם, ליידע על כך את הלקוח. שוב – בלי הפתעות.
ועוד הבהרה לגבי תמחור לפי שעה:
כשאנחנו גובים לפי שעה, הספירה של השעה מתחילה מהדקה הראשונה, לא מהדקה השישים.
אם לקוח מבקש עדכון פרטים על פלייר קיים, לדוגמא, אני אומרת שהיות ומדובר בדבר טכני בלבד אני אתמחר את זה לפי שעה ומידעת אותו מהו המחיר השעתי שלי. המחיר השעתי הזה הוא בסיס. גם אם עבדתי על העדכון רק רבע שעה, אני עדיין אגבה מחיר שעתי מלא.
כלל האצבע הוא כזה: ברגע שהגעתי לתחשיב השעתי שלי, אין מצב שאני מוציאה מהסטודיו חשבונית על סכום נמוך מזה.
חשבו על זה כמו על חניון שגובה לפי שעות. ברגע שנכנסתם, אתם משלמים על שעת חניה, גם אם חניתם רק כמה דקות. נגמרה השעה הראשונה וחרגתם עוד עשרים דקות – תשלמו על שעתיים.
תשובה מוכנה עבור לקוחות שישאלו "למה מחיר של שעה שלימה אם עבדת פחות?" בפוסט הבא...