אחת השאלות המטרידות שאנחנו שואלים את עצמנו כעצמאיים, היא איך להפוך את הדבר הזה שאנחנו אוהבים לעשות, למקור פרנסה יציב שיוכל לכלכל אותנו, גם עכשיו וגם בעתיד, כשנהיה זקנים ומקומטים (כן, חברים וחברות, אנחנו עתידים להתקמט. תכירו בזה). הבעיה היא שאנחנו מעצבים, לא כלכלנים ולמדנו עיצוב, לא למדנו כלכלה.
אז מה עושים? לומדים ממי שכן למד.
בשביל זה אני מארחת כאן את כרמי אור שיש לה יכולת מופלאה להסביר דברים מסובכים כמו כלכלה לאנשים שלא מבינים בזה כלום.
אז תכירו – כרמי, אוטוטו בת 42, היא אמא לארבעה בנים (19, 16, 12, ופיצי בן שמונה חודשים), נשואה לבעז וגרה בירושלים. כמעט עשור וחצי שהיא עוסקת במה שנקרא "כלכלה התנהגותית" ומלווה אנשים אובדי עצות בנבכי עולם הפיננסים.
כרמי היא אישה די עסוקה (בלי קשר לזה שיש לה ארבעה בנים). היא מנהלת את הבוטיק הכלכלי שבו קהילות ומשפחות לומדות כיצד להתנהל נכון מבחינה כלכלית, היא הוציאה לפועל מיזמים גדולים עם צה"ל כראש תחום הסברה פיננסית ב'חבר' של צה"ל ובתוכנית להכשרת מש"קיות וקצינות ת"ש לטיפול בחיילי רווחה, היא שותפה במיזם "הבית לכלכלה יהודית", ובנוסף היא מכהנת כחברה בוועדה מייעצת לבנק ישראל. ממש לאחרונה היא הוציאה את הספר "לא חייבת כלום לאף אחד" – מדריך פרקטי להתנהלות כלכלית בעולם משתנה. בקיצור – היא אחת שכדאי להקשיב לה.
קבלו את הראיון עם כרמי:
"התנהלות כלכלית" הוא מושג שקצת מרתיע. אני מעצבת, לא כלכלנית ולא למדתי מעולם כלכלה. מהם מונחי היסוד שעלי להכיר כעצמאית כדי להתנהל בצורה נכונה?
המונחים פחות חשובים, יותר חשובה צורת החשיבה. מושג "כלכלת המשפחה" נשחק בשנים האחרונות. המונח "ליווי כלכלי" מיד גורם להתכווצות של צמצום וגזירת כרטיסי אשראי. העיסוק בתקציב משפחתי, מתעורר על פי רוב מתוך מחסור ובעיות ולא לכתחילה כאשר הכל בסדר. ישנה חשיבות מכרעת לחשיפה מוקדמת לתכנים שיאפשרו חשיבה כלכלית יעילה ויפתחו אופק ליישום צומח של עקרונות הניהול הפיננסי בעולם משתנה.
הופה, הופה. אמרת "אופק ליישום צומח של עקרונות הניהול הפיננסי" ואיבדת אותי. דברי בשפה של פשוטי העם.
תא משפחתי בו שני בני הזוג הם שכירים, צריך ללמוד לנהל בעיקר את ההוצאות שלו (כי על ענייני המיסים וכו' אחראי לפי חוק המעסיק) אבל עבור עצמאים, ענייני הכספים אפילו קצת יותר מורכבים ממי ששכיר כי צריך לנהל בעיקר את ההכנסות ורק אח"כ את ההוצאות. יש ענייני מיסוי והתחשבנות מול רשויות וידע נרחב שצריך ללמוד כדי לעמוד בכל הציפיות (מונחים שאפשר די בקלות ללמוד דרך הרשת). אבל עיקר האתגר הוא להגדיר בשביל מה העסק קיים, מה המשמעות הרגשית שלו מול המשמעות הכלכלית ואיך הוא מתנהל כדי לשרת את המטרות של המשפחה ולא הופך להיות עול על תקציב מאתגר. אחת המשוואות הכי חשובות לנהל כעצמאים היא משוואת ה'זמן מול כסף' שלנו. כמה אני משקיעה בכל מוצר מניב וכמה אני משקיעה בפיתוח וצמיחה על פי הצרכים של המשפחה שלי.
להשקיע במוצר מניב – אני מבינה. מה זה אומר "פיתוח וצמיחה של הצרכים המשפחתיים"?
אם אנחנו מתייחסים לעיסוק שלנו לא בתור תחביב אלא כמקור פרנסה, אנחנו צריכים לבדוק האם הוא עונה על הצרכים הכלכליים שלנו כמשפחה. פיתוח אישי, פיתוח משפחתי, חוויות והשקעה בכל אחד מבני המשפחה. לכל פרט ומשפחה יש רצונות שונים והעסק אמור להיות מנוף לצמיחה כזו ולא עול. העסק צריך לשרת את כלכלת המשפחה ולא להכביד עליה.
מהן הטעויות הנפוצות שעצמאיים עושים בהתנהלות הכלכלית שלהם ואיך ניתן להימנע מהן?
הדבר הכי בולט אצל עצמאים הוא חוסר סדר. לא יודעים כמה כסף נכנס ומתי, לא צופים או מתכננים את ההוצאות ולא מכינים תכנית שנתית. מצד שני, אני נגד תוכניות קשיחות. החיים דינאמיים וצריך לזרום איתם. למשל, בשנה האחרונה השקתי קמפיין לספר שכתבתי. לא תכננתי שזה יגזול כל כך הרבה זמן ומשאבים, אבל תוך כדי התקופה, התגמשתי ובחרתי בידיעה ברורה איפה להשקיע ואיפה לשחרר וויתרתי על הלחץ של קבלת עוד לקוחות לתקופה מסוימת בידיעה שיהיה פחות תקציב אבל אקדם משהו גדול שיש בו תועלת לאורך זמן (ולא, ממכירות ספר לא מתעשרים אבל יש בו ערך ערכי חברתי מבחינתי). הבהירות נותנת אפשרות לקבלת החלטות נכונה.
לאחרונה קיבלו כל בעלי העסקים במדינת ישראל מכתב רשמי שמתריע מפני אי הפרשה לפנסיה. חוק פנסיה לעצמיים – זה טוב לנו? רע לנו? ומה הדרך הנכונה לחסוך לגיל פרישה?
יש כל כך הרבה מה להגיד על פנסיה. עקרונית פנסיה שומרת עלינו בשלושה אופנים - מפני נכות לא צפויה שתגביל אותנו בעבודה, מפני מוות לא צפוי שישאיר את האהובים שלנו ללא פרנסה ומפני חסרון כיס בזקנה. לגבי שתי המטרות הראשונות - אין שום בעיה לקנות ביטוחים טובים שעל פי רוב יהיו יותר מדויקים ויותר זולים מאשר בתוך קרן הפנסיה (חשוב סוכן טוב והתאמה כל שנה מחדש למבנה המשפחה והעסק). העניין המהותי הוא החיסכון לעת זקנה. לא יהיה לנו מספיק כסף לזקנה. זה נתון די חד משמעי. קרנות הפנסיה נשחקות בגלל מה שנקרא "חוסר איזון אקטוארי" כלומר שיותר אנשים מושכים כסף (כי הם חיים יותר שנים מהצפוי) ופחות אנשים מכניסים כסף (כי היום מתחילים קריירה בגיל שלושים פלוס אחרי טיול, לימודים, עוד טיול ועוד לימודים) ועל ביטוח לאומי אין מה לסמוך כי עד שנגיע לזקנה התחזית היא שלא ממש יישאר שם כלום. לכן הזוי לי שיש חוק שמחייב אותנו לחסוך דווקא במכשיר הזה ולא לעודד השקעות אחרות. בכל מקרה, חובה לחשוב טוב על המשאבים שיעמדו לרשותנו לעת זקנה ולעשות שיערוך של הכל כדי לוודא שנחיה בכבוד (נדל"ן, קרנות השתלמות - הכי מעולות, קופות גמל - תחליף אפשרי וטוב ואפילו חוקי לקרן פנסיה, ירושות וגם ילדים מוכשרים שירוויחו המון ויפרנסו אותנו לעת זקנה J ) - בקיצור - אני פחות אוהבת שמחייבים אותי בחוק ויותר מאמינה באחריות אישית. אבל בשביל זה צריך להבין באמת את האפשרויות ולא ללכת אחרי החוק בתמימות.
איך בוחרים בנק לנהל בו את החשבון העסקי שלנו?
שני עקרונות בסיס - להתמקח על הכל ולעקוב אחרי התפתחויות (כי לפעמים ימכרו לנו חשבון מעולה אב ל"רק" לשנה או שנתיים ואח"כ העלויות יזנקו). ולמי שיש אינטראקציה מול הבנק - שיהיה נוח להגיע ונגיש לתפוס אותם. חוץ מזה, אין לי הרבה תובנות על בנקים - הם שם, צריך אותם, והם בסף הכל חנות לממכר כסף אז חובה לזכור שזה האינטרס שלהם ולא שום דבר אחר. נחמדות תקבלו בבית ולא בבנק
מהו טיפ הזהב שלך לעסק עצמאי?
טיפ הזהב – ללמוד, ללמוד וללמוד. אל תזניחו את ההשכלה הפיננסית ואל תשאירו את זה למישהו אחר.
אז מה למדנו?
תתייחסו לעסק שלכם כמקור להנעת כלכלת המשפחה ולא כחלום שכלכלת המשפחה צריכה לממן (זה נוגע גם לרווקים, אגב) ואם בא לכם להגשים חלום, רק תוודאו שיש מימון לעניין.
עבדו מסודר. נהלו רישום של כל ההכנסות וההוצאות. עבדו לפי תוכנית עסקית שמאזנת בין השקעה לרווח.
השאירו פתח לגמישות.
בדקו ערוצי השקעה בטוחים ומניבים לעתיד (רמז: זו לא קרן פנסיה). יום יבוא והעתיד יהיה כאן.
השקיעו זמן ותשומת לב כדי ללמוד איך להתנהל כלכלית. אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילכם.
אם אתם רוצים להמשיך לעקוב אחרי כרמי (אני, באופן אישי, ממליצה) עשו זאת כאן. ואם אתם רוצים לרכוש את הספר שלה "לא חייבת כלום לאף אחד", שילמד אתכם איך להגשים ייעדים ולהנות מהדרך בלי להיות חייבים כלום לאף אחד, כנסו לכאן.